למידע ופרטים נוספים התקשרו

phone

ימים א'-ה' 08:00-20:00

ימי ו' וערבי חג 08:00-12:00

טיפול בבעיית המים הכלואים והרטיבות מתחת לריצוף

"לא מבזבזים זמן, לא שופכים ממון עושים מה שצריך על-פי ההיגיון"

- טיפול בבעיית המים הכלואים, ייבוש תת רצפתי -

שיטת הריצוף הרב - שכבתית מקובלת בארצות הים התיכון כבר למעלה מ-100 שנה.

לפני שנות דור נהגו הבנאים לשפוך מילוי מכל הבא ליד על-גבי רצפת הבטון, או אפילו על-גבי אדמה חשופה כדי לייצור חיץ בין השכבה הבסיסית לבין חיפוי הרצפה הנראה לעין. על-פי רוב , ועד לפני כ-15 שנה היה חומר המילוי הנהוג חול "זיפזיף" שנכרה במקומות בהם כרייתו הותרה. במרוצת השנים, עם הידלדלות המקורות הטבעיים של חול המילוי ירש את מקומו מילוי גס יותר, מעין חצץ שמכונה "סומסום" בעגה המקצועית. מילוי זה, על אף שחלקיקיו גדולים בהרבה מאלה של החול, שימש היטב את הבנאים והרצפים למטרות הבאות:

 

  • יצירת שכבת בידוד בין קומות הבניין, שכבה מבודדת הן אקוסטית והן תרמית.
  • מרווח תפקודי שבתוכו ניתן להניח צינורות בקטרים שונים- צנרת מים, דלוחין וביוב ואפילו צנרת חשמל.
  • משטח עבודה "גמיש" שבאמצעותו ניתן לפלס בדייקנות את אריחי הריצוף ולקבע אותם בזכות העובדה שהטיט מתחבר היטב לסומסום ויוצר בסיס מוצק לכל מערכת הרצפה.

יש מקרים בהם נוהגים לצקת, בין אם ישירות על גבי הבטון-שכבת הבסיס, או אפילו על-גבי הסומסום שכבה נוספת המכונה "מדה מתפלסת" זאת על שום יכולתה בטרם התגבשות לייצור משטח ישר שעליו ניתן להניח את חיפוי הרצפה הסופי, אפילו אם מדובר בפרקט ללא צורך באריחים מכל סוג שהוא.

במרבית בתי ודירות המגורים, כמו-גם בבנייני משרדים ומבני תעשייה שנבנו לפני למעלה מ- 15 שנה, עשויה שכבת המילוי מחול שהובא ממקורות ומקומות שונים, עובי שכבת החול משתנה ממבנה למבנה בהתאם לצרכים, לאילוצים שונים ולגודל הצינורות שרוצים להטמין בתוכו.

מרקם הסומסום שונה מזה של החול, גרגרי החול שרובו ככולו צורן נקי, קטנים מאלה של הסומסום שבדרך כלל עשוי אבן גיר שנגרסה לגודל המבוקש.

הבדלי המרקם משפיעים על המסה הסגולית של שני חומרי המילוי. בעוד שהחול דחוס במיוחד, וכמות האוויר בין גרגריו קטנה, הרי שהסומסום אוורירי יותר ומסתו הסגולית כ-300,1 ק"ג/מ"ק לעומת כ-600,1 ק"ג/מ"ק של החול.

הבדלים אלה בתכונות הפיסיקאליות ובסוג החומר, צורן לעומת אבן גיר באים לידי ביטוי כאשר מים ממקור כלשהו חודרים אל המילוי ו"מתיישבים" בתוכו, בבחינת "אין יוצא ואין בא" . במקרים כאלה שמתרחשים בדרך כלל עקב תקלה כלשהי בצנרת מתמלאים החול והסומסום במים ודוחקים החוצה את האוויר שבין גרגרי החול, או חלקיקי הסומסום.

הנחת העבודה הנה שכמות המים הפוטנציאלית שניתן למצוא במילוי הסומסום גבוהה יותר מאשר בחול, זאת בגלל כמות האוויר הגדולה שהייתה בתוכו מלכתחילה.

כאשר מים, יהא מקורם אשר יהיה נכלאים מתחת לאריחים לאחר שדחקו החוצה את שאריות האוויר מתוך המילוי הם מתחילים להתפשט במגמות ובכיוונים שונים.

ראשית מתקדמים המים מהמקום בו הם מצויים בשפע לעבר מקומות פחות רטובים ולאט לאט משתווה שיעור הרטיבות מתחת לריצוף בכל נפח המילוי.

התפשטות המים מהירה במיוחד כאשר יש נזילה פעילה מצנרת שמזינה את המילוי ללא הפסקה לעומת אירוע הצפה חד-פעמי שמקורו ידוע , או-אז מתחילה כמות המים במילוי הלוך ודעוך , דעיכה שמתרחשת באופנים הבאים:

  • המים יוצאים דרך המישקים (פוגות) שבין האריחים, מתאדים ומותירים מאחור משקעי מלחים אלקאליים.
  • בכוח הנימיות (קאפילריות) עולים המים בקירות ומתאדים לחלל החדר, וגורמים להתקלפות הצבע והתפוררות הטיח שבשיפולי הקירות. כמו כן עלולים לגרום למחלות בדרכי הנשימה אצל המתגוררים בחדר זה, אם יש רהיטים שניצבים בסמוך לקיר , מצטברים אדים ונוצרים תנאים מיטביים להתפתחות עובש, הן על גבי הרהיט והן על-גבי הקיר. בשפה הרפואית מצב זה מכונה בשם "בית חולה".
  • המים נספגים בבטון מחלישים אותו וגורמים לקורוזיה מואצת בברזל הזיון.

את המים העודפים שתופסים את מקום האוויר שבמילוי נוהגים לכנות "מים כלואים" זאת בשל הקושי שלהם לצאת מהתווך בו הם נמצאים, אך נהוג לקרוא למים אלה גם "מים חופשיים", או "מי-כובד" דהיינו מים שאין מקומם במילוי ושיעורם בתוך המילוי מוגבל ל- %6 במצע חול ו- %3 במצע סומסום ממשקלו היבש, זאת על פי התקן הישראלי הרלבנטי.

אם המים הכלואים מקורם בנזילה שמתחת לריצוף, לדוגמא: שבר בצנרת המים, או צנרת הניקוז, יש לאתר את הנזילה באמצעות מכשור מקצועי מתקדם ולתקנה.

חברתנו מתמחה באיתור נזילות ומסייעת לאנשי מקצוע ולשמאים לבצע את הפעולות הבאות:

  • לשלול אפשרות של נזילה פעילה מצנרת שמוצנעת בתוך המילוי, או בשאר חלקי המבנה.
  • לשלול אפשרות לליקויים באיטום המבנה, בין אם פנימי או חיצוני.
  • לקבוע את מידת ההתפשטות של המים והיקף תופעת המים הכלואים.

במרבית המקרים אין הדיירים במבנים בהם אותרו ותועדו מים כלואים מעוניינים להמשיך לחיות במצב בו הם חשופים לפגמים אסתטיים מתמשכים, לסכנות בריאותיות, או חלילה לבעיות בטיחותיות עקב החלשות המבנה. הדיירים פונים אל סוכני חברות הביטוח שלהם ומבקשים לממש את התחייבות הביטוח לשחרר אותם מהר ככל שניתן מנזקים שמוגדרים בדרך כלל כ"נזקי צנרת".

בעזרת הידע והניסיון שצברנו באיתור נזילות ותיעודן באופן מדעי פיתחה חברתנו טכנולוגיה ייחודית, שבאמצעותה אנו מצליחים להפחית באורח כמעט מוחלט את שיעור המים החופשיים בתוך המילוי ומעבר לכך להורידם אל מתחת לתקרת 6% במצע חול ו-3ֵֵֵ% במצע סומסום על-פי התקן.

כיצד אנחנו עושים זאת?

באמצעות מכשור שקט ומשוכלל אנו שואבים את כל המים שכלואים מתחת לחיפוי הרצפה, אך מאחר וברור לנו שגם לאחר השאיבה עדיין עשוי המילוי להישאר רטוב במידה ניכרת והתסמינים השונים ימשיכו לפגוע באיכות החיים של הדיירים, איננו מסתפקים בכך ונוקטים בפעולות ייחודיות נוספות.

תפיסתנו המקצועית גורסת שאם בעקבות הצפה, או נזילה תפסו המים את מקומו של האוויר במילוי, עלינו לבצע "השתלטות מחדש" על ה"מרחב האווירי" , לדחוק את המים אל מחוץ למילוי ולהכניס במקומם אוויר בדיוק כמו שהיה המצב קודם לכן.

הטכנולוגיה לדחיקת המים מורכבת מ- 2 שלבים נפרדים או משולבים: 1 .שאיבת לחות בוואקום ע"י קומפרסורים, 2 .החדרת חום שמעלה את לחץ האדים של המים הספוגים במילוי והחדרת אוויר יבש שמסיע את האדים אל- מחוץ למילוי עד שאין עוד מים שעומדים בדרכו של האוויר שרוצה לחזור למקומו הטבעי.